כל התחום של מוזיקה בכלל, ושל צלצולים להורדה בפרט, קשור מאד אל התפיסה שלנו של הזמן, כלומר הבנה שיש עבר ויש עתיד, והחיים זזים על איזה ציר לינארי (קווי) מופשט. בגלל, קשה מאד ליצור אומנות, או משהו בכלל, בטח צלצולים להורדה, ללא תודעה של זמן. הזמן הוא מוטיבציה מאד חזקה שהעולם הולך לאיפשהו, גם אם אין לנו מושג לאיפה, וזהו אוצר ענק שגורם לרגשות ומחשבות מסועפות, שבזכותם נוצרו צלצולים להורדה, וגם הטירוף, הרצון "לעשות משהו עם העולם הזה", ולא לקבל אותו כמו שהוא אלא ליצור, לעשות, להרוויח, להוסיף, ללכת לאנשהו.
האדם הדבר הזה הוא שלילי או חיובי? אני ניגש אל הנושא ברגשות מעורבים. מצד אחד, יש לנו את הרווח (הצנוע אמנם) של צלצולים להורדה, ובכלל היצירה האנושית מאז ומעולם. אבל מצד שני, המחיר הוא כבד- כל הרגשות השליליים, המלחמות, הטירוף, חוסר היכולת שלנו לקבל את המציאות כמו שהיא ואותנו כמו שאנחנו, במקום הכי פנימי שלנו, בו הרגע הוא כמו שהוא, ללא עבר ועתיד. לדעתי האושר האמיתי מתחיל ממודעות (או שמא עדיף לקרוא לזה "הוויה" או משהו דומה) למקום הפנימי הזה, ולא מהורדת צלצולים להורדה. האם אנחנו מודעים אליו מספיק? (ובשאלה זו יש עוקץ, שהרי אם מדברים על "אנחנו" – זו כבר רפלקסיה, תגובה אל משהו ולא עצם ההתבוננות בשורשו הפנימי, כלומר חשיבה אנליטית-לינארית-זמנית. צלצולים להורדה הם כמובן חלק מסוג כזה של מחשבה ויצירה. בלי תודעת זמן, אין צלצולים להורדה).
בכלל, כל צורות החשיבה השונות האלה (ויחסיהן אל צלצולים להורדה כמובן)- שהן המבדילות הקלאסיות (ואלי סטריאוטיפיות, אבל לא אכפת לי כי זה לצורך הדיון) בין חשיבה מערבית למזרחית- לא באו ממנו. האדם לא ממציא אותן, כמו שהוא לא באמת ממציא צלצולים להורדה. הוא רק חושף מימדים קיומיים שונים הנמצאים באינסוף, מגלה פנים שונות של הפרצוף הכולל כל ומעל הכל. אז קשה להאשים פה מישהו, או באמת לתת למישהו קרדיט אמיתי (על צלצולים להורדה למשל), אלא רק לשים לב למה שקורה עם צלצולים להורדה ועם העולם בכלל, לראות את התופעות האלו נכוחה, ולחיות בהם על-פי בחירתנו כפי שנראה לנכון, ליצירת חיים שמחים בחלקם ועם זאת יוצרים ופרודקטיביים המאפשרים לנו להנות בצורה איכותית יותר מהיצירה הזאת בה אנו נמצאים.
אני מקווה שמאמר זה תרם לכם הרבה מעבר מהנושא של צלצולים להורדה, שכמובן רק היוו כאן פלטפורמה לדיון מעמיק בהרבה. אז תחיו טוב, ותעשו דברים טובים!
